כשהדפוס עולה יותר מההחלטה עצמה

כשההחלטות חורגות מעבר לעבודה שלכם בלבד, דפוס לא עולה רק בזמן שלכם - הוא עולה בזמן של הצוות כולו, כפול מספר האנשים שממתינים לכם.

כמה דפוסים שמופיעים לעיתים קרובות ברמה הזו:

הימנעות מקונפליקט - שיחה קשה מתרחשת שבועות מאוחר מדי, אחרי שהעלות של הימנעות ממנה כבר הצטברה בכל הצוות.

צורך באישור - החלטות ממתינות לקונצנזוס שלמעשה לא היה נדרש, והעיכוב הופך להיות העלות האמיתית.

פרפקציוניזם - יוזמות יוצאות לשוק חודשים מאוחר מהנדרש, והצוות לומד בשקט לצפות לזה כנורמלי.

הגנתיות - משוב מונח בצד עד שהוא הופך למשבר שאי אפשר יותר להימנע מלדון בו.

הדפוסים האלה כמעט ולא מכריזים על עצמם כרגשיים. הם נראים כמו סגנון ניהול, כמו דרך עבודה, כמו "ככה זה כאן". EFR הוא לא עוד מסגרת ניהול ליישם ברגע - הוא עובד עם הדפוס הבסיסי, כך שהתגובה שהוא יצר מפסיקה לחזור על עצמה.